מה עם נחשים?

May 7, 2019

מה עם נחשים?

 

בחול המועד פסח התקשר אלי איש נחמד מאוד להתעניין בסדנאות הליקוט הקרובות.

מיד בתחילת השיחה הוא אומר לי: 
אישתי מפחדת מנחשים, יהיו נחשים בסדנא?


(סדנת ליקוט למשפחות בנחל התותים ב25.5. קישור בתגובה הראשונה)

אני נושמת לרגע ועונה בשיא הכנות.. 😊

אתה יודע, גם אני ממש ממש מפחדת מנחשים.

 

אחד הדברים שממש הלחיצו אותי כשהתחלתי להדריך ליקוט לפני 5 שנים זה היה:

אמאלה, אני עלולה לפגוש נחש...

ובמיוחד באביב שכל הזמן מספרים לנו על הנחשים שמתעוררים רעבים.

אתה יודע מה עשיתי לפני 5 שנים?

מה? הוא שואל מיד.

 

הלכתי למומחים הכי גדולים בתחום הזוחלים כדי להבין, איך אני נמנעת מפגישה עם נחש.

ומשם המשכתי למדריכי טיולים מנוסים ושאלתי אותם מה הם עושים והאם הם פגשו נחש.

 

ומשם תיחקרתי גם אנשים שידעתי שפגשו נחשים כדי להבין איך זה קרה להם.

ואחרי כל התחקיר הגדול הזה הבנתי מה צריך לעשות,
ואיך אני יכולה להימנע ממפגש...

 

הבנתי שמי שיותר מעוניין להימנע ממפגש זה הנחש שלא רוצה לפגוש אותי.

מבחינתו, אני איום גדול.

מספיק שאדרוך עליו בטעות ויגרם לו נזק.

זה שינה לי את ההסתכלות...

 

ועשיתי לי כללים להתנהגות בטבע:

אז חוץ ממה שכתוב בתמונה,
אני גם הולכת לאט וברעש.

מקפידה לא להתגנב לנחש בלי שישים לב אליי.

אני הולכת כמעט ברקיעות,
הולכת על שבילים פתוחים, 
מסתכלת סביבי.

 

ולשמחתי, ב5 שנים בהן אני חורשת את הטבע בכל עונה, מעולם לא פגשתי נחש בהדרכה שלי.

(כן, מאז אני עובדת על הפחד שלי ומסתובבת עם מומחי עקבות, זאולוגים ועוד כדי להכיר ולהבין את החיות שבטבע קרוב יותר. אבל זה סיפור אחר לגמרי).

 

הקול שבצד השני נשמע יותר רגוע:
אני מבין. אבל תגידי, אנחנו נלך בסבך של שיחים גבוהים?

אני תוהה מאיפה מגיעה השאלה.

והוא מסביר ששמע שהנחשים מסתתרים בשיחים גבוהים.

 

אני סורקת בראש את השיחות שלי עם אנשים שפגשו נחש, 
ולא זוכרת שום עניין מיוחד שקשור לשיחים.

ואז חושבת לעצמי שזה מעניין, שגם לי קורה לפעמים בחיים שאני נתפסת לאיזה תסריט מסויים שנדמה לי שיקרה, והחיים יכולים להפתיע אותי בדרך אחרת לגמרי...

 

אני מתלבטת מה לעשות, 
כי לא כדאי להרוס את התסריט.

הוא מצמצם את טווח הפחד, וזה דווקא דבר טוב.

 

אני מנסה גישה אחרת 
(על פי קורס מרתק בנוירו-פסיכולוגיה שאני לומדת עכשיו):

תראה, יש עוד דרך לראות את זה:
יש לנו חלק במוח שנקרא האמיגדלה.

מה שהיא עושה זה להפעיל אזעקה שגורמת לנו לחפש מה לא בסדר.

וממש חשוב לי שנמצא דרך בה תוכלו להגיע ולהיות רגועים...

כי אם האמיגדלה כל הזמן מאותתת סימני מצוקה, אין אפשרות להנות משום דבר בעצם.

זה מנגנון הישרדותי קדום שאין לו מעקפים שיגרום לנו לחפש כל הזמן מה לא בסדר...

ושלא תבין אותי לא נכון, 
זה מנגנון הגנה מעולה עבורנו..

כי תחשוב שאם לפני 5000 שנים היינו ביער ושמענו רשרוש בשיחים,
כדאי להפעיל את האזעקה ולחפש מה לא בסדר...

נכון?

 

הוא מיד עונה, תראי, 
אני פסיכיאטר, אני יודע את הדברים האלה.

אבל... אפשר לבקש שבמסלול לא נעבור בשיחים גבוהים?

עובר עליי רגע של מבוכה, פעם ראשונה שאני מסבירה לפסיכיאטר איך עובדת האמיגדלה 😅

מה הדבר הבא? 
להגיד לשף שלנו איך לבשל 🤣

 

ואז ממשיכה הלאה:

אני סורקת לרגע את המסלול בדמיון ועונה שכן.

הוא נושם לרווחה ומחליט להרשם...

כמה שזה פשוט, להשתמש בגאונות של המיינד שלנו לטובתנו.

 

אביב שמח ובטוח לכולם 
באהבה 
אביבית ג'וטי
מהמרכז המקצועי לליקוט

בתמונה - כשעשיתי סיור מקדים במקום לא ראיתי נחשים, אבל ראיתי את הפטריות המקסימות האלה שנקראות דיואית מנצנצת.
וזה הרבה יותר שווה 😉

 

 

Please reload

Featured Posts

איך בכלל הגעתי לליקוט?

February 10, 2016

1/1
Please reload

Recent Posts